דלג להגדרות נגישות דלג לתוכן העמוד

המדריך לחייב: הליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל

המדריך לחייב: הליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל

נפתח נגדכם תיק הוצאה לפועל? עיקלו לכם את המשכורת? מתלבטים בין איחוד תיקים או מוגבל באמצעים? חוששים מהליך של פשיטת רגל? המדריך הבא הינו בעבורכם.

מאת: עו"ד מיכאל שטרית

ע"פ נתוני רשות האכיפה והגביה, בישראל נפתחים כ- 500,000 תיקי הוצאה לפועל בשנה; ע"פ נתונים רשמיים של רשות האכיפה והגבייה בלשכות ההוצאה לפועל השונות פתוחים כ-2.8 מיליון תיקי הוצאה לפועל (נכון לשנת 2014; מדוח כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל עולה, כי בשנת 2013 ניתנו כ- 5,603 צווי פשיטת רגל בישראל.

חייבים רבים מוצאים את עצמם בקונפליקט מה היא המסגרת הנכונה בעבורם להסדרת חובותיהם. האם עליהם למצות את ההליך במסגרת הליכי הוצאה לפועל או שמה עליהם לפנות להליך פשיטת רגל.

המאמר הבא, יציג בפניכם את מורה הנבוכים של הליכי הסדרת החוב, בהם חייב יכול לבחור, במסגרת ההתמודדות היומיומית עם חובותיו.

הליכי ההוצאה לפועל, מקנים לחייב אשר כשל בהליכי הסדרת החוב מול הזוכה במסגרת "הסדר חוב", אפשרויות שונות על מנת לפרוע את חובו לזוכה.

צו תשלומים / בקשה לצו תשלומים- לעיתים לטופס "האזהרה" אשר נמסר לחייב, מצרפת לשכת ההוצאה לפועל סך לתשלום חודשי ("צו תשלומים") , המאפשר לחייב אשר אינו מסוגל לפרוע את חובו בתשלום יחיד, אפשרות נוספת לפריעת החוב בתשלומים ע"פ הסך אשר נקבע לו.  אך במרבית הפעמים, החייב, שלמעשה מעוניין לשלם את חובו, אינו יכול לעמוד אף בצו התשלומים אשר נקבע לו. לפיכך, יהא על החייב בתוך 21 ימים מרגע שנמסרה לו האזהרה, להגיש בקשה לצו תשלומים, כאשר לבקשה עליו לצרף רשימת אסמכתאות המפרטות ותומכות במצבו הכלכלי: מענה לטופס שאלון, צילום תעודת זהות, צילום רישיונות רכב אשר בבעלות החייב או בני משפחתו, אישור על גובה ארנונה, צילום נסח טאבו עדכני של דירת המגורים, רשימת תכולת הדירה, העתק תשלומי חשבונות (מים, חשמל וכו), תדפיסי בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי, אישור יתרות בנק וכדומה. יחד עם הבקשה על החייב לשלם את התשלום הראשון, של החוב בגובה התשלום אשר הציע הוא בגוף הבקשה.

איחוד תיקים- כלי שבאמצעותו חייב אשר כנגדו פתוחים מספר תיקי הוצאה לפועל, יכול "לרכז" את התשלום, באמצעות הגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים מרבית התיקים נגדו, ולבקש את איחוד כלל התיקים נגדו לתיק איחוד אחד. חשוב לציין, כי תיקי מזונות או משכנתא אינם יכולים להיות כלולים בתיק האיחוד. במסגרת הבקשה על החייב לצרף תצהיר מענה לשאלון, בו עליו ליתן פירוט מלא של כלל חובותיו ופירוט של כלל נכסיו ולגבותם באסמכתאות כגון: מענה לטופס שאלון, צילום תעודת זהות, צילום רישיונות רכב אשר בבעלות החייב או בני משפחתו, אישור על גובה ארנונה, צילום נסח טאבו עדכני של דירת המגורים, רשימת תכולת הדירה, העתק תשלומי חשבונות (מים, חשמל וכו), תדפיסי בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי, אישור יתרות בנק וכדומה. בנוסף על החייב יהא לחתום על טופס ויתור על הצהרת סודיות, אשר יאפשר לזוכים ו/או לרשם ההוצאה לפועל לאמת את הצהרתו של החייב. במסגרת הגשת הבקשה יהא, על החייב לשלם לכל הפחות סך של 3% מיתרת כלל חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל השונים, ולהמשיך לשלמו מידי חודש בחודשו עד אשר תתקבל החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניינו. היה ותתקבל בקשתו של החייב לאיחוד תיקים יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב ההליכים כנגדו ובד בבד יינתן כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ וזאת עד לפירעון חובותיו של החייב.

מוגבל באמצעים- חייב שאינו מסוגל לשלם את חובותיו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל ו/או במסגרת תיק האיחוד (בסך מינימאלי של 3% מסך חובותיו לחודש). או כאשר החייב אינו יכול לפרוס את חובותיו ע"פ הפירוט הבא: סך חובות של עד 20,000 בתוך שנתיים; סך חובות של בין 20,000 ₪ ועד ל- 100,000 ₪ בתוך 3 שנים; סך של מעל 100,000 ₪ בתוך 4 שנים, יכריז רשם ההוצאה לפועל על החייב כ"מוגבל באמצעים" ויאפשר לחייב לפרוס את חובו בפריסה "נדיבה" יותר. הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים יכולה לעשות לבקשת החייב או ביוזמת רשם ההוצאה לפועל. להכרזה על חייב כחייב מוגבל באמצעים יש משמעויות כגון: תיקי ההוצאה לפועל כנגדו יאוחדו לתיק איחוד; יינתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ; חשבון הבנק של החייב יוגבל כמוגבל מיוחד בבנק ישראל; על החייב יאסר לעשות שימוש בכרטיסי אשראי; רישום במרשם החייבים המוגבלים;

מניסיוננו, בבחירה בין הליכי ההוצאה לפועל השונים ישנם יתרונות וחסרונות לחייבים, כאשר נסיבותיו האישיות של כל חייב הינן שונות, וע"כ יש חשיבות יתרה בהתאמת המסלול הנכון לחייב.

למשל, בחירה בהליך של איחוד תיקים יקנה לחייב אפשרות מהירה יחסית לתשלום חובותיו, אך מנגד, יעמוד כנגדו צו איסור יציאה מן הארץ.

למשל, בחירה בהליך של חייב מוגבל באמצעים תאפשר לחייב לשלם סכום מינימאלי חודשי לתיק האיחוד, אך מנגד, יוטלו עליו הגבלות שונות אשר יקשו עליו על התנהלותו הפיננסית היומיומית. אך יחד עם זאת, בשונה מהליכי פשיטת רגל, לא ימונה כנגדו, נאמן, אשר יהא עליו להיות מופקד על ההתנהלות הפיננסית של החייב.

אל מול הליכי ההוצאה לפועל, אשר לעיתים יש אשר מכנים אותם "ממלכת הזוכים", עומדים הליכי פשיטת הרגל. אומנם, לרבים מאותם החייבים המושג "פשיטת רגל" פירושו מילה גסה או אות קין לחייב. אך לעיתים, בנסיבות המתאימות לאותו חייב, הליך פשיטת הרגל יכול להוות בעבורו, אפשרות ממשית לפתיחת "דף חדש" בחייו, ולא בכדי מכונות בפי החייבים "ממלכת החייבים".

לעיתים נוטים לבלבל בין הליך פירוק חברה, לבין הליך פשיטת הרגל. יש להבין, כי, חברה אשר מגיעה לחדלות פירעון פונה להליכי פירוק ואילו אדם פרטי (יחיד, עוסק מורשה, בעל עסק וכדומה) כאשר מגיע הוא לחדלות פירעון, יכול לפנות הוא להליכי פשיטת רגל.

תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל התשס"ט - 2008, במסגרתו חוקק סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל קובע כדלקמן:

"נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פניה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל".

התיקון למעשה, מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, כאשר סובר הוא כי אין תועלת בניהול ההליך כנגד החייב. וזאת על מנת לאפשר לחייב, לפנות להליכי פשיטת רגל. השימוש בסעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל יכול במקרים מסוימים לספק לחייב "מטריה" כנגד הגבלות אשר עומדות להיות מוטלות עליו ו/או הוטלו עליו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל השונים אשר יבוטלו כגון: ביטול הגבלה על רישיון נהיגה (חידוש), או עיכוב עיקולים נוספים אשר הוטלו כנגדו.

יחד עם זאת, סעיפי 22 ו- 22 א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת רגל") מאפשרים לבית המשפט אשר אליו הוגשה הבקשה להורות אף הוא על עיכוב הליכים:

"22. משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב. ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א.

22א. בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הכונס הרשמי ומנימוקים שיירשמו, ליתן, לבקשת חייב אשר הגיש בקשה לפשיטת רגל ולא מילא את התנאים הקבועים בסעיף 17, צו למינוי כונס נכסים זמני כמשמעותו בסעיף 21 או צו לעיכוב הליכים כמשמעותו בסעיף 22, והכל בתנאים שיקבע ולתקופה שלא תעלה על 45 ימים; מילא החייב את התנאים שקבע בית המשפט – יעמוד הצו בתוקפו עד להחלטת בית המשפט לפי סעיף 18; לא מילא החייב את התנאים שנקבעו כאמור – יפקע הצו בתום התקופה האמורה, אלא אם כן הורה בית המשפט על הארכת התקופה ב-30 ימים נוספים, מנימוקים מיוחדים שיירשמו."

הליכי פשיטת רגל מורכבים למעשה מ-4 שלבים: הגשת בקשה לפשיטת רגל, מתן צו כינוס, הכרזה על החייב כפושט רגל וקבלת צו ההפטר.

הגשת הבקשה לפשיטת רגל- הבקשה לפשיטת רגל אשר יכולה להיות מוגשת הן באמצעות החייב עצמו והן באמצעות אחד מהנושים תוגש לבית המשפט המחוזי. סעיף 5 לפקודת פשיטת רגל קובע כי בבקשה עצמה יש לפרט את "מעשה פשיטת הרגל" אשר מהווה תנאי סף להגשת בקשה לפשיטת רגל: הענקת נכס או העברת נכס של החייב במרמה, החייב מתחמק מנושיו, עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו בית משפט, הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל ו/או הודיע לאחד מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשלם את חובו.

מתן צו כינוס- סעיף 6 לפקודת פשיטת רגל קובע, כי לאחר עיון בבקשת לפשיטת רגל, רשאי בית המשפט להורות על מתן צו כינוס כנגד החייב. יש לציין, כי מתן הצו אינו מדיר את החייב מנכסיו, אלא מעביר אותם לפיקוחו של הנאמן. במעמד מתן צו הכינוס, מעוכבים באופן אוטומטי כל ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד החייב ולרבות ההליכים אשר ננקטו בתיקי ההוצאה לפועל השונים. כמו כן, על החייב יוטלו המגבלות בדומה למגבלות אשר מוטלות על חייב מוגבל באמצעים: חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו–1986, אלא אם כן קיבל לכך אישור, חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981,  חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן וכדומה.

הכרזה על פשיטת רגל- סעיף 42 לפקודת פשיטת רגל קובע כאשר יסתיימו כלל הבירורים בעניינו של החייב, יכריז בית המשפט על החייב כפושט רגל, כאשר במעמד זה נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן.

הפטר- מטרת העל של הליך פשיטת הרגל, היא, כי החייב יופטר מחובותיו. משמעות ההפטר, הינה מחיקת חובות החייב וסיום הליכי פשיטת הרגל, כך שלמעשה החייב יוכל לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. כיום, בהתנהלות נכונה, ועם הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל, ניתן לסיים את כלל ההליך, ולהגיע להפטר בתוך 18 חודשים.

הבחירה בין הליכי הוצאה לפועל לבין הליכי פשיטת רגל, הינה בעלת חשיבות מכרעת לחייב. לעיתים הליך הבחירה, מלווה תחת הלחץ הפיננסי וההגבלות אשר מוטלות על החייב בתחילת הדרך. כאשר בחירה שגויה בדרך ההתמודדות עם החוב, משמעותה כאוס כלכלי אשר יכול להיות מוטל על החייב. רצוי שהחייב יפנה מבעוד מועד ליעוץ משפטי מקצועי לבירור ההליך המתאים לו, אשר יעניק לו את ההגנה הנכונה מפני הנושים, ההגבלות והעיקולים, עד למחיקת החוב.

**הבהרה: אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.  

 

מעוניין בייעוץ משפטי?

צור איתנו קשר בטלפון 02-9925566

או השאר כאן את פרטיך ואנו נחזור אליך:

 
מצב נגישות מוגברת:

(מצב זה מבטל את האנימציות באתר ומאפשר ניווט באמצעות המקלדת)

כבוי פעיל
גודל טקסט: א א א